הילדים שלנו עד גיל 8 סופגים מאיתנו את כל האמונות שלנו, התפיסות, הפחדים שלנו. מה מותר לי? מה אסור לי? מה מסוכן? מה אפשרי? מילים כמו אתה ילד רע! את ילדה עקשנית! אתה אדיוט! זו צריבה במוח לכל החיים. ואם אני ילד רע מגיע לי רק רע.
אם אמא תגיד לבן שלה תפסיק לנגן אתה עושה לי חור בראש, הוא לעולם לא ינגן יותר. כי הוא יודע שהוא לא טוב בזה. אם אמא תגיד לבת שלה איזה מצחיק את רוקדת היא לעולם לא תרקוד. זה יביך אותה. כי היא רוקדת מצחיק. אם המורה למתמטיקה תגיד לבת שלך, תעשי 3 יחידות בבגרות , כי 5 יח' זה לא בשבילך יהיה לך קשה. הבת שלך תבין שהיא לא טובה מספיק. ואם היא לא טובה מספיק במתמטיקה אולי היא לא טובה מספיק גם בדברים אחרים בחיים?
הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ולהם, נספגים היישר לתת מודע שלהם. בלי מסננים. אנחנו כמו דמות אלוהית עבורם, סמכותית, אנחנו הרי יודעים הכל. הם מעריצים אותנו, הם מקשיבים לנו. כל מה שאנחנו אומרים להם זו אמת מוחלטת שנצרבת להם כמו קעקוע בגוף והופכת להיות המציאות שלהם. זו האחריות ההורית שלנו – לשים לב למילים שיוצאות לנו מהפה.
ומה איתנו המבוגרים? האם גם אנחנו מקשיבים לדמויות סמכותיות בחיינו שאומרות לנו מה אנחנו יכולים ומה לא? לפני 21 שנה עברתי תאונת דרכים, בעודי עומדת ברמזור נכנס בי מישהו בעוצמה והעיף אותי כמו סופרמן. 3 חוליות צוואר נפגעו, בלטים וחוסר תחושה בידיים, שנים של טיפולים מכל הסוגים ולבסוף – כמעט ניתוח. הרופא הסמכותי, הפרופסור אחד האלופים בארץ בתחום, מנהל מחלקת צוואר וראש בבית חולים ידוע בארץ. זה ששילמתי לו 1200 ש"ח לפני 20 שנה. אמר לי אני לא מכניס אותך לניתוח אבל תקשיבי טוב, תראי את הצילום שלך והפנה אלי את מסך המחשב, את רואה את הלחץ על חוט השדרה? לחץ נוסף הכי קטן על חוט השדרה ואת יכולה להיות נכה. אסור לך להרים כלום, אפילו לא שקית חלב, אסור לך להתכופף, להתאמץ, אסור באופן חד משמעי לעשות ספורט מכל סוג שהוא למעט פלדנקרייז לחץ הכי קטן על החוט ואת על שולחן הניתוחים. השם ישמור.
20 שנה שאני חיה ככה, לא מרימה אפילו שקית חלב, לא יוצאת לטיולים, לא טסה טיסות ארוכות, לא עושה ספורט. למעט יוגה. לא עושה. פשוט לא. חיים שלמים. כי אסור לי. היום 20 שנה אחרי, חגורת הכתפיים שלי חלשה מאוד מאוד. כל דבר הכי קטן שאני מרימה יש לי לחץ ישיר על הצוואר, מה עלי לעשות? איך לחזק? לעשות אימוני כוח? חס ושלום. חיים שלמים אני חיה במציאות של פחד ממה שיקרה בגלל משפט אחד של הפרופסור הסמכותי. ובגלל סיפור אחד גדול ודרמטי. מאוד דרמטי שרץ לי בראש.
לפני חודשיים בהיכל נוקיה. הוא לחש לי באוזן מה שידעתי כבר בשנים האחרונות. הסיפור שרץ לך בראש יקבע את חייך. את המציאות שלך, את החיים שלך. טוני רובינס. לפני חודשיים קיבלתי הזמנה להצטרף לאתגר החיים הטובים של הולמס פלייס וסלונה, והנה ההזדמנות שלי לשנות את הסיפור שרץ לי בראש! את הסרט הגדול, את הדרמה הגדולה, ולכתוב סיפור חדש סרט חדש – אני יכולה לעשות הכל! כל מה שארצה לעשות בקצב שלי, בזמן שלי בהקשבה לגוף שלי! הצטרפתי לתוכנית!!
5 שבועות אחרי. אימונים מכון כושר אירובי שיעורי בודי פאמפ והרמת משקולות במשקלים קלים ביותר. 5 שבועות אחרי אני מעיזה. לא פוחדת. מוקפת בצוות הטוב ביותר מאמנים שיודעים מכירים ומחזקים אותי בהתאם. בבקרה ושליטה מלאה 5 שבועות אחרי אני מרגישה קל יותר. קודם כל בנשמה.
5 שבועות לסיפור החדש של חיי! אני מחוייבת קודם כל לגוף שלי. בטח לקראת גיל 50!
